יוצאים לחופשי

חג הפסח, הוא חג החירות, מתקרב, ואנו מתכוננים לחגוג את יציאתם של בני ישראל מחיי העבדות במצרים לחירות. 

בליל הסדר קוראים בהגדה של פסח:

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כלומר, בליל הסדר כל אחד צריך לחוות את היציאה מעבדות לחירות.

המצות, המרור והחרוסת שאוכלים בליל הסדר – כולם מאכלים שבאים להזכיר לנו את העוני והמרירות בחיי העבדות במצרים.

מדוע חשוב כל כך לשמר את זיכרון העבדות ואת היציאה לחירות?

בעיני רבים מאיתנו העבדות נתפסת בתור דבר נורא, שהוא נחלת העבר. האם יש טעם לעסוק בכך גם בימינו?

הזכות לחירות

בהכרזת זכויות האדם של האו"ם משנת 1948 נקבע כי עבדות וסחר בעבדים ייאסרו מכול וכול. ארגוני זכויות אדם ברחבי העולם נלחמים בעבדות ומגבירים את המודעות של תושבי העולם לתופעה הפסולה. כל אדם זכאי לחירות ולחופש ואיש אינו יכול לכפות על אדם אחר לחיות חיים של כפייה. החוק בישראל קובע שמי שמחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים, דינו שש עשרה שנות מאסר.

עבדות בימינו

האם גם בימינו ישנם עבדים? צפו בסרטון וגלו

רוב מרכזי הפיתוח וההנהלה של חברות ענק נמצאים בארה"ב ובאירופה. לעומת זאת, מפעלי הייצור וההרכבה של המוצרים מצויים בדרך כלל במדינות המתפתחות, כמו אינדונזיה או מדינות באפריקה. במפעלים אלו זקוקים לעובדים בעבודת כפיים שאינה דורשת מיומנות גבוהה או השכלה.

החברות מנצלות את המצב השורר במדינות אלו או מעלימות עין ואינן דואגות לכך שהעובדים במפעלים יזכו לקבל תנאים כמקובל בארה"ב ובמדינות ששומרות על זכויות העובדים. מעדויות של עובדים עולה תמונת מצב של תנאי עבודה פיזיים קשים, התעמרותגרימת סבל והשפלה פיזית ומילולית, שכר נמוך ביותר עבור יום עבודה ארוך במיוחד, העסקת ילדים ועוד. 

מעבדות לחירות

עם הזמן, המצב העגום שתיארנו הולך ומשתנה. אמנם תופעת העבדות לא נעלמה לגמרי, כפי שהיינו רוצים, אך עם זאת, נחקקים חוקים ותקנות שמוציאים אל מחוץ לחוק דרכי ביטוי שונות של עבדות, ולאט־לאט הופכים את התופעה לנחלת העבר. 

כאשר אנו חוגגים את חג החירות, כדאי שנזכור את אלו שעדיין משועבדים, ונקווה לשחרורם במהרה בימינו, שיהיו לבני חורין.